<h1>ארחות חיים הלכ' ביאות אסורות סימן ד'</h1>
<h2>דף נג.</h2>
אשת אביו ואשת בנו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ארבעתן [ערוה] עליו לעולם בין מן האירוסין בין מן הנשואין בין שנתגרשו [בין שלא נתגרשו] בין בחיי בעליהן בין לאחר מיתת בעליהן חוץ מאשת אחיו שלא הניח בן ואשת אחי אביו מן האם שנייה היא לו.
<h2>דף עה.</h2>
כיון שקדש אדם אשה נאסרו עליו מקרובותיה שש נשים וכל אחת מהן ערוה עליו [לעולם] בין כנס בין גירש בין בחיי אשתו בין לאחר מיתתה ואלו הן אמה ואם אמה ואם אביה ובתה ובת בתה ובת בנה. ואם בא על אחת מהן בחיי אשתו הרי אלו [שניהן] נשרפין. בא עליה לאחר מיתת אשתו הרי אלו בכרת ואין בה מיתת ב"ד שנאמר באש ישרפו אותו ואתהן בזמן ששתיהן קיימות אשתו וזו שבא עליה הרי (זו) [הוא] והערוה נשרפין. ובזמן שאין שתיהן קיימות אין שם שריפה. וכן אחות אשתו ערוה היא עליו עד שתמות אשתו. ואפילו היא אחותה מזנות. עבר ונאף עם (שש) [אחת משבע] נשים אלו בין בזדון בין בשגגה אע"פ שהנואף והנואפת במיתת ב"ד או בכרת לא נאסרה אשתו עליו חוץ מאחות ארוסתו שאוסרת אשתו עליו.
